עמותת הנטינגטון בישראל

 בריאות טובה היא הנכס החשוב ביותר של האדם. גורמים רבים משפיעים על הבריאות וההרגשה הטובה. ההשפעות החשובות ביותר הן התורשה, הסביבה, סוג ההשגחה הבריאותית וסגנון חיים.

הגוף האנושי מחדש את עצמו ללא הרף. בכל רגע, בכל יום מתבלים החלקים החיוניים של הגוף ומוחלפים ע"י רקמות ומרכיבים ביוכימיים חדשים. כ – 98 אחוז מהגוף מתחדש בדרך זו בכל שנה. חומרי הגלם שהגוף משתמש בהם לבניית עצמו מגיעים כמעט אך ורק ממזון. משמעות הדבר היא, שהגוף מורכב בעיקרו ממה שהאדם אכל בשנה האחרונה.

                                                                                                                ( ד"ר ג'ון בריפה )

בני האדם עלולים לסבול ממחלות רבות בשל צריכת מזון עתיר בצבעי מאכל

וחומרים משמרים. קיים חשד שיש קשר לחומצה גלוטאמית ולמחלת הנטינגטון למרות היותה מחלה גנטית, לכן יש להמנע מלצרוך כמויות גדולות של מוצרי מזון המכילים את

המספרים E – 620    ו E – 621 . צריכה קבועה ולאורך שנים  של חומצה גלוטאמית או מונסודיום גלוטאמט עלולה לגרום  לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ולהרוס את תאי העצב במוח.                                                      

מחלת הנטינגטון הינה מחלה הקשורה לגיל, היא מתפתחת עם התבגרות והזדקנות הגוף. תיאוריה מובילה היום לגבי הזדקנות טוענת, שהזדקנות הגוף נוצרת בעיקר עקב נזקי חמצון לDNA, שהוא בעצם ספר הפקודות של כל תא בגוף. כאשר נוצרים נזקים בספר הפקודות, הפקודות לא תמיד תקינות, התאים נחלשים העור פחות מתוח ויפה, מערכות הגוף נחלשות, גם תאי המוח. יש לציין שלגוף יש מנגנונים לתיקון נזקי DNA, אך הם לא מושלמים ולכן אנחנו מזדקנים. מחקר חדש המהווה פריצת דרך בהבנת המחלה, מצא שבמחלת הנטינגטון, אחד מהמנגנונים לתיקון הDNA מנזקי חמצון, יוצר בטעות הערכה נוספת של זנב הגן שקשור  למחלה (מגדיל את סיפרת הCAG), כך כאשר האדם מתבגר, אורך זנב הגן גדל עם הזמן והופך את תוצר הגן – חלבון ההנטינגטין למעוות יותר ורעיל יותר.

בהמשך לנתונים שהובאו לעיל, ניכר שהגדלת נזקי החמצון לתאי הגוף ותאי המוח תזרז את התפרצות המחלה ולחילופין צמצום נזקי החמצון תאט את התקדמות המחלה או תעכב פריצתה.

עולה השאלה:

 האם ניתן להאט את הזדקנות הגוף והפגיעות הטבעיות שמתרחשות ב DNA?

 התשובה היא כן, מרבית הנזקים נוצרים עקב נזקי חמצון, נזקים אלה נוצרים על ידי רדיקאלים חופשיים (מולקולות לא יציבות המושכות אלקטרונים ממולקולות אחרות בגוף). ניתן לצרוך מזונות העשירים בנוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים), נוגדי החמצון מנטרלים ומייצבים את הרדיקאלים החופשיים.

קיימים מחקרים על חיות מעבדה (עכברים) שמדגימים כיצד אנטי-אוקסידנטים (ויטמין C וויטמין E) מגנים בפנים המחלה (מאיטיים את התפרצותה ואת התקדמותה) .

 מה גורם לנזקי חמצון?: קודם כל יש לציין שעצם הפעילות הנשימתית הטבעית של הגוף מייצרת מחמצנים או רדיקאלים חופשיים בשמם האחר ולכן גם אם אדם יחיה חיים מושלמים הוא יזדקן. אך ישנם גם גורמים אחרים שמזרזים את תהליך יצירת הנזקים, בעיקר מדובר ב: תזונה לא בריאה (לדוגמא מטוגנים, ושרופים, רעלנים), עישון (בעשן הסיגריות קיימים 1014 רדיקאליים חופשיים שונים!), זיהום אוויר ועוד). נזקים דומים מתרחשים מקרינה מייננת.

 מה מגן בפני נזקי חמצון?: התשובה היא נוגדי חמצון או אנטי-אוקסידנטיים וגם מנגנוני התיקון של הגוף, שכפי הנראה במחלת הנטינגטון עושים את ההפך. ישנם שני מקורות לנוגדי חמצון, אחד פנים גופי (הגוף מייצר) והשני מגיע ממזון. גם המקור הראשון מושפע מתזונה, אך גם חיים מאוזנים ולא לחוצים מידי ושעות שינה מספיקות וכדומה מסייעים בייצור של נוגדי חמצון בתוך הגוף. תזונה בריאה, במיוחד של ירקות ופירות יכולה לספק לגוף נוגדי חמצון רבים, ומגוונים מאד.

חומרים נוגדי חמצון חשובים:
ויטמין A, C, ו-E, הם החשובים ביותר והחזקים ביותר מבין החומרים נוגדי החמצון, והם צריכים להיות חלק מכל דיאטה בריאה. בדרך כלל, מאכלים בהם יש ריכוזים גבוהים של חומרים נוגדי חמצון אלה, יש בהם גם ריכוזים מספיקים של חומרים נוגדי חמצון אחרים. לדוגמה, בעגבניות יש ויטמין C וגם ליקופן. ירקות כהים ומלאי עלים מכילים ויטמין C ולוטאין.

• ויטמין A וקארוטנואידים, הידועים גם כקארוטין בטא, מצויים בירקות ופירות בעלי צבע בהיר, במיוחד מהסוג הכתום. גזרים, דלעת, בטטות, עגבניות, כרובים, מלון, אפרסקים ומשמשים מכילים ריכוזים גבוהים של קראוטין בטא.
• פירות הדר כמו תפוזים, אשכוליות, תפוחים, לימונים ותותים מלאים בוויטמין C. בנוסף, ניתן למצוא ריכוזים גבוהים של ויטמין זה בירקות כגון פלפלים ירוקים, ברוקולי, ירקות מלאי עלים כהים ועגבניות.
• אגוזים, זרעים, חיטה מלאה, שמן צמחי ושמן דגים הם מקורות עשירים בנוגד החמצון ויטמין E. סלניום, שהוא מינרל נוגד חמצון, נמצא בדגים, רכיכות, בשר אדום, גרעינים, ביצים, עוף ושום.
• צמחים ירוקים מלאים בחומרים נוגדי חמצון, מסיבה טובה. הם פגיעים מאוד ללחץ חמצני היות והם מפיקים חמצן טהור במהלך תהליך הפוטוסינתזה שלהם. כדי להגן על עצמם הם מייצרים כמות מספקת של נוגדי חמצון הנקראים פיטו-כימיקלים (פלבונואידים ופוליפנולים). באופן ספציפי, אפשר למצוא חומרים אלה במאכלים ומשקאות כהים, כגון יין אדום, ענבים סגולים, אוכמניות כהות, רימונים, אוכמניות ותה. ליקופן הוא נוגד חמצון נוסף שנמצא בכמות גבוהה מאוד במוצרי עגבניות, אשכוליות אדומות ואבטיחים. לינגן, נוגד חמצון נוסף, ניתן להשיג בזרעי פשתן, שיבולת שועל, חיטה ושיפון. גופנו מייצרים אנזימים נוגדי חמצון משלו בצורת דיסמוטצייה סופר-חמצנית (SOD), קטלאס וגלוטתיון פרוקסידי ע"י פירוק חומצות אמינו בחלבונים שאנחנו אוכלים.

לכן, המפתח לשמירה על מרכב מלא של נוגדי חמצון בגופנו ע"י שמירה על דיאטה מלאה בשעועית, מוצרי דגנים, פירות וירקות. חפשו את הירקות בצבע ירוק כהה עם עלים רבים. חפשו פירות בצבעים בהירים. לדוגמה- בחרו בתירס בצבע כהה יותר, מלונים כתומים, דלעות אגוז-חמאה ומנגו. עגבניות אדומות, אבטיחים ואוכמניות סגולות וכחולות. תיהנו מאכילת מגוון רחב של מוצרים אלה.

מזונות עשירים בנוגדי חמצון

תפריט עשיר ומגוון בנוגדי חמצון יכול למנוע חלק מהנזק שנגרם עקב הפגיעה  ב DNA

שמביא לפריצת מחלת הנטינגטון ויכול לתת עוד שנים של בריאות, אולי מספיק שנים נוספות עד שתמצא התרופה המתאימה.

להלן מגוון של מזונות העשירים בנוגדי חמצון וכדאי לשלב אותם בתפריט היומי:

·       כרוב סגול: הפיגמנטים הסגולים המצויים בכרוב הסגול מעניקים הגנה מפני תהליכי החמצון המזיקים, ולכן עשויים לתרום למחלות שונות. חוקרים טוענים כי צריכה מוגברת של פיגמנטיים מירקות ופירות עשויה להועיל, באמצעות הגברת ההשפעות הכימיות החיוביות התורמות למניעת מחלות של ניוון עצבי.

·       כורכום: תבלין צהוב המגן מפני נזקים של רדיקלים חופשיים , מתפקד כאנטי -אוקסידנט חזק מאוד, מסייע  בייצור BDNF   (כימקל שעוזר לחדש תאים במוח ),

    מוריד תגובה דלקתית, מגן על הכבד מפני רעלנים, כורכום מוריד הדבקות של טסיות,

    לכן משפר זרימת דם, משפר זרימת מיצי מרה, כורכום גם מוריד גרימת נזק לכבד

   עקב  לקיחת תרופות או אכילת מזונות מופרזת העשירים ב כולסטרול.

·       אבקת קקאו: הקקאו עשיר בפוליפנולים, אלו אנטי – אוקסידנטים רבי עוצמה,

     שהחשוב שבהם הוא הפוליפנול  CMP. נמצא במחקר מסוים כי הקקאו עשיר

     באנטי – אוקסידנטים פי  2  מיין אדום, פי  3  מתה ירוק ועד  5  פעמים מתה שחור.

·       שזיף עם ציפה אדומה: מחקר חדש גילה כי נוגדי החמצון בשזיף אדום הציפה גבוה משמעותית מפירות אחרים – פי  3  מאשר ברימון, ופי  5  מיין אדום, תפוח או בננה.

כדי שהפעילות נוגדת החמצון תהיה יעילה, מומלץ לצרוך את השזיף בצמוד לארוחה.

·       אגוז המלך: הוא האגוז העשיר ביותר בנוגדי חמצון בהשוואה לשאר האגוזים.

באגוזי המלך יש נוגדי חמצון המסייעים במניעה של נזק חמצוני לתאי הגוף,

עד פי  50   משקדים או מאגוזי לוז ופי  2  מרימון או מכוס יין אדום.

·       ענבים ( בעיקר אדומים ): ידועים כמקור לנוגדי חמצון שונים, יש בהם רסברטרול,

     נוגד חמצון מסוג פוליפנול  המגן מפני התנוונות תאי העצב.

·       חמוציות: יש בהן נוגדי חמצון רבי עוצמה, כמו פוליפנולים.

·       רימון: ידוע כמקור לנוגדי חמצון, ניתן לשתות מיץ רימונים אורגני.

·       אוכמניות: מכילות כמות גבוהה ביותר של נוגדי חמצון. אלה מסייעים בחיסול הרדיקליים החופשיים בגופנו, שעלולים לגרום למחלות כמו סרטן, מחלות לב,

     אלצהיימר ופרקינסון. רצוי לאכול את האוכמניות כשהן טריות ולא אפויות בפאי.

·       עשבי תיבול: הם מקור למגוון עשיר של פיטוכימיקלים ונוגדי חמצון.

      רוזמרין: צמח רב שנתי העשיר בנוגדי חמצון התורמים למניעת מחלות והאטת

     תהליכי  ההזדקנות.

     בזיליקום: אחד מצמחי התיבול הריחניים והמיוחדים ביותר. הבזיליקום משמש

     כמקור עשיר לנוגדי חמצון ומכיל פטוכימיקלים הנחשבים לנוגדי סרטן.

     אורגנו: צמח רב שנתי עשיר בנוגדי חמצון חזקים, התורמים להאטת תהליכי

      ההזדקנות ולמניעת מחלות.

·       פירות יבשים: עשירים בנוגדי חמצון.

     התאנים והשזיפים המיובשים מכילים אנטי – אוקסידנטים באיכות גבוהה.

     האנטי – אוקסידנטים שבתאנים יכולים להעשיר את הליפופרוטאינים שבדם,

    להגן עליהם מפני תהליך החימצון. ממצאי מחקר מסוים הראו כי צריכת התאנים

    הגבירה את הפעילות האנטי – אוקסידנטית במשך  4  שעות לאחר האכילה.

    בתמרים יש את הריכוז הגבוה ביותר של פוליפנולים, המתפקדים כנוגדי חמצון.

·       שומשום מלא: מכיל שפע עצום של מינרלים וויטמינים חיוניים ביותר. כמו כן

יש בו חומצות שומן חיוניות לגוף, חלבונים ואנטי אוקסידנטים.

 נכתב ע"י לבנת פלד